מגיפת הקורונה השפיעה על כולנו בדרכים רבות, שונות ומשונות. אולם, נשאלת השאלה כיצד השלכות המגיפה משפיעות על אופן קיום חוזים והתחייבויות הנובעות מהם אשר לא צפו מגיפה בסדר גודל בינלאומי. 

למשל, האם שוכר דירה שאיבד את מקור פרנסתו יכול לעכב תשלומי דמי שכירות או להפחיתם? האם שוכר חנות בקניון יכול להודיע על ביטול ההסכם באופן חד-צדדי בשל הסגרים שהוטלו שלא מאפשרים הגעת לקוחות לחנות? האם חתן וכלה שלא יכולים לקיים חתונה באולם בשל המגבלות זכאים להחזר כספי? 

השאלות רבות והתשובות אינן פשוטות כלל וכלל. 

בתי המשפט השונים דנים בשאלות הללו מדי יום והתשובות אינן אחידות, אך כלל הבסיס ידוע - חוזים יש לקיים.

יחד עם זאת, קיימת בדין עילת פטור בשל סיכול חוזה. בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 נקבע כי צד לחוזה שהפר אותו בשל נסיבות, שבעת כריתת החוזה, לא ידע עליהן ולא יכול היה לצפותן מראש, וקיום החוזה בשל נסיבות אלו אינו אפשרי או שונה באופן יסודי, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה או מתן פיצויים. אך ידוע כי במהלך השנים פסיקת בית המשפט העליון רוקנה מתוכנה את עילת סיכול החוזה עד שהפכה לאות מתה.

אולם, ביום 7 יולי 2020 פורסמו מסקנות צוות בין-משרדי שהקים משרד המשפטים לפיו - "משבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגיפה ובעיקר את השלכותיה. הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו". אך הצוות אף הדגיש כי "אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים ועליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו". משמע, מצופה מהצדדים לקיים את החוזה בתום-לב (שהינה דרישה המעוגנת בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973) ולהתאים את החיובים הקבועים בו לאור הנסיבות המשתנות. 

כב' השופט חגי ברנר דן בעילת סיכול החוזה לאור משבר הקורונה וציין כי ישנם שלושה תנאים לביסוס הטענה: 1. העדר צפיית הנסיבות המסכלות בעת כריתת החוזה; 2. קיומן של נסיבות מסכלות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים; 3. העדר יכולת למנוע את הנסיבות המסכלות. 

באשר לתנאי הראשון אמר כב' השופט ברנר כי לא ניתן היה לצפות את השלכות מגפת הקורונה: 

"הרי שקשה להלום שאדם בר דעת היה יכול או צריך לצפות את מלוא השלכותיה מרחיקות הלכת של מגפת הקורונה, בין השאר על הכלכלה וחיי המסחר, בישראל ובעולם כולו. עסקינן במגיפה שאין לה אח ורע במאה השנים האחרונות (לפחות מאז מגפת השפעת הספרדית שהפילה חללים רבים ברחבי העולם בין השנים 1918- 1920). משכך, בכל הנוגע לתנאי שלהעדר צפיית הנסיבות המסכלות בעת כריתת החוזה, דומה שהוא בהחלט מתקיים בכל הנוגע למגפת הקורונה".

חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 26076-02-20 עו"ד ישראל בכר- נאמן של עמודי שלמה אחים ידגרוב סחר בע"מ נ' מערכות נוחות (2007) בע"מ (פורסם בנבו, 08.07.2020)

נבקש לציין כי באותו עניין דחה לבסוף כב' השופט ברנר את טענת סיכול החוזה בשל אי-התקיימות שני התנאים הנוספים לצורך קבלת הפטור.

כפי שניתן לראות אין אחידות דעים בקרב בתי המשפט בשאלה שעסקנו בה והמשוכה קשה לצליחה. ככל שנוצר אצלכם קושי מסוג כזה או אחר בשל משבר מגפת הקורונה אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו - פרטי יצירת קשר מפורטים בתחתית העמוד.

לעיון במסקנות הצוות הבין-משרדי - לחץ כאן.

לעיון בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 באתר נבו - לחץ כאן.

לעיון בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 - לחץ כאן.

נכתב ע"י עו"ד איתי למברגר.

האמור במאמר זה או בכל מאמר אחר באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.  ככל שמי מהמבקרים באתר יבחר לעשות כן הרי הוא פועל על אחריותו המלאה בלבד.